|
|
' בנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חריץ ' ( תהלים סח , יד ) התיאור הקצר של סביבות העיר בית לחם שבפתח פרק ד של 'אהבת ציון' נחקק בלב קוראים בני כמה דורות . תחילה , מהופעת הרומאן ב 1853 ועד לסוף המאה הי"ט לערך , שימש תיאור זה — תיאור הנוף הראשון ברומאן העברי הראשון — דגם סגנוני נערץ ו'טוטוס' תיאורי ציורי כאחד . הן כתמונת יסוד ספרותית של היי כפר עבריים אידיאליים , והן כדוגמה מושלמת של שימוש אלגאנטי בלשון המקראות לפי טעם הדור , זכה התיאור לחיקויים רבים בספרות היפה ואף מחוץ לה ( ספרות המסעות הארץ ישראלית , הפובליציסטיקה הציונית , מכתביהם הנמלצים של משכילים וחובבי ציון נאמני העברית . ( משפטים כגון 'ביפה נוף הזה יגדלו זיתים רעננים וגפני עסיס מתולעים באשכלות ביכוריהם / או 'גבעותיה חוגרות גיל ועמקיה עדויי רקמת פרחים ושושנים' , היו נכרכים כמאליהם בקצות קולמוסיהם של סופרים וסתם בעלי דקדוק ומליצה יחד עם פסוקי עמוס וישעיהו ועם מליצות איוב ובעל התהלים . בייחוד ניכרה השפעתו של תיאור בית לחם בפרוזה הארץ ישראלית המוקדמת , זו שהחלה להיווצר בעשורים האחרונים של המאה הי"ט , עם צמיחתו של 'היישוב החדש . '...
To the book |
|
|