|
|
. 6 . 2 . 1 מההלכה הקדומה להלכת האמוראים ההלכה המקראית אינה פוסלת " רשע" לעדות . אדרבה , משתמע מן המקראות כי רשע כשר להעיד . והלוא כך פשוטו של מקרא : " אל תשת ידך עם רשע להית עד 146 בעשרות מקומות במקרא ( קרוב לשישים ) מופיעה ההנגדה שבין " צדיק" ל"רשע . " ראו אברהם אבן–שושן ( עורך , ( " צדיק , " קונקורדנציה חדשה לתורה נביאים וכתובים , ירושלים : מאגנס , תש"ם , עמ' . 1817 147 " צדיק" על פי ההגדרה המילונית–מקראית הוא מי שהולך בדרך הצדק והישר או מי שהוא זכאי בדין . ראו מנחם צבי קדרי , " צדיק , " מילון העברית המקראית , רמת גן : אוניברסיטת בר–אילן , תשס"ו , עמ' . 900 חמס" ( שמות כג , א ) — אל לו לאדם להצטרף לעדות , כשאחד העדים הוא רשע . היינו העד הרשע כשר לעדות , אלא שאתה מנוע מלהצטרף אליו ולהעיד עמו . בעקבות המקרא קובעת ההלכה התנאית רשימה תמציתית של פסולי עדות . עד פסול הוא " עד חמס" במובנו הרחב : לרבות חמסנים , גזלנים ומלווים בריבית . כך עולה ממדרש חכמים : אל תשת ידך עם רשע — אמר לו : איש פלוני חייב לי מאתים דינרין , ולי עד אחד ; בא והצטרף עליו , וטול אתה מנה ואני מנה — לכך נאמר אל תשת ידך ...
To the book |
|
|