|
|
הדיון עד כה חשף שלושה מודלים של התייחסות מצד הוגים דתיים כלפי החילונים : על פי העמדה המתבדלת , החילונים נמצאים מחוץ לגדר והם נעדרי לגיטימציה . על פי העמדה המשתפת , הם בתוך הגדר , כבעלי תפקיד קונקרטי וכמשלימים חלקים חסרים בקיום הדתי , אך גם כאן הם נעדרי לגיטימציה עצמאית . שתי עמדות אלו סוברות כי החילוני נחות בהשוואה לדתי וכי השקפתו חסרת ערך פנימי . מנגד , העמדה המשוחחת , הפלורליסטית , מכירה בכך שהחילונים מציגים אפשרות לגיטימית לקיום יהודי שיש לה ערך פנימי . ואולם מדוע מעסיקה המחשבה הדתית את עצמה בהבנת התופעה החילונית , בחיפוש אחר פשר ראוי לה ובשיפוט ביקורתי שלה ? מדוע אין היא מוכנה להביט בה בשוויון נפש מקבל ( בבחינת " צדיק באמונתו יחיה ( " או בשוויון נפש דוחה ( בבחינת "ירעו עד שיסתאבו ?( " החילוניות מציגה אתגר רב–פנים עבור הדתיים והחשיבה הדתית בדורנו . בניגוד לדורות עברו , שבהם ההצעה החלופית לאורח החיים הדתי הייתה כרוכה בחציית הרוביקון הלאומי , בפרישה מהסביבה החברתית ובהמרת הזהות , כיום ההצעה החלופית — החילוניות — אפשרית וזמינה ללא תשלום מחיר לאומי , חברתי או זהותי . יחסי המרכז והשוליים...
To the book |
|
|