דימוי דמות החקלאי

כנגד פיגורם התרבותי של היישובניקים העלו , כאמור , המשכילים את מידותיהם הנעלות . 'ישרים הם , באמת ישרי לכת' ואת מחייתם הם מוצאים באמונה ללא קנאה ושנאה . 255 'איה' ? שואל שיפר , 'משכנות נאספים ישרים — ? העיר הגדולה אומרת " לא בי היא" 1 והקטנה "אין עמדי — ! " האיכר הבין דרכה , והוא את מקומה יודע ' ! ' עובדי אדמה , ' ! קורא שיפר , 'אתם חיים חיי מאושרים , ואתם מות ישרים תמותו ; לא סחרתם , ולא עכרתם , לא חשקתם , ולא עשקתם ; גזל דל , ועושק יתום , ושוד אלמנה , לא בא אל תוך ביתכם ... קללת איש , לא תשמע מאחוריכם' . 258 דיק מציין אותם כ'תמימי דרך , אנשי אמת , מכניסי אורחים . ' אף מנדלי מתאר את החקלאי ליפא כבעל מידות טובות : 'פיקח הוא וחרדן . שקוד וטוב לב תמיד כאחד מאותם העניים השמחים אפילו בשעת דוחקם . נחמד לבריות ואהוב לכל אנשי העיר . " ' המסחר בעיר 'יתעה את בני אדם מחיי מנוחה והסתפקות ומעורר בקרבם רוח עוועים אל חיי התענוג והמותרות . ' חייו של הגביר בכרך נראים לשיפר ריקים , חסרי טעם , משעממים ומגוונים . פין חורץ משפט שלילי על עדת ישראל , ה'עו מדת עוד על מדרגה התחתונה בסולם ההשכלה המדינית והמוסר...  To the book