|
|
ראינו שבין שליש למחצית המתיישבים לא הסתגלו ולא נקלטו בחקלאות על אף ההטבות והסיוע שניתנו להם ( קרקע ללא תשלום , הלוואות לזמן ארוך לרכישת כלים ובתים , שלרוב לא נפרעו , פטור ממסים וכוי . ( כשלונות אלו טעונים הסבר . ויש גם לבדוק , באיזו מידה ראו המשכילים שהטיפו לחקלאות את מקורות התורפה , ומה העצות שהשיאו לתיקון המצב . המתיישבים לא ידעו להילחם בפגעי הטבע . הבצורת והמזיקים למיניהם פקדו תכופות את המשקים בדרום רוסיה והיו הורסים את העמל ואת הפירות של השנים הטובות . גם במערב רוסיה היתר . הבצורת מביאה את המשקים לידי התרוששות , 140 אם כי לא באותה מידה כבדרום רוסיה . במשקים רבים לא יכלה החקלאות להצליח בגלל מחסור במים , ובמקומות כאלו גם פוריות הקרקע לא הועילה . והיו מושבות שלקו גם במחסור במים וגם בקרקע בלתי פוריה . הבורות שנחפרו סיפקו מי שתייה , אבל לא הספיקו להשקיית השדות . " היו מושבות שאדמתן לא התאימה כלל לעיבוד חקלאי . לדברי רוזנטאל 'תחת המקומות האלה ( כוונתו לצפון מערב רוסיה , ( נתנו להם ( למתיישבים ) עפרות חול בפלד יקאטיערינאסלאוו במקום אשר נשקף להם קרץ ואבדון' . " ברם גם במערב חילקו למתיישבי...
To the book |
|
|