הפיזור המקצועי

הרחבת הפעילות הכלכלית כללה גם כיבוש מלאכות שלא היו נפוצות בקרב היהודים . הדיפרנציאציה המקצועית היא מחויבת מצד המציאות , לדעת המשכילים , ומצד טבעו של האדם שהוא 'מדיני' ואינו אוטארקי , היינו , 'שא"א שאיש א' מהמון יוכל בעצמו לתקן כל צרכיו , ' לכן העניק הבורא לכל אדם 'סגולה טבעית למלאכה מהמלאכות , שתהיה ממנה סיבת טרפו בחייו , והטביע בו היוצר , ושם גופו ותכונת אבריו והכרת שכלו מוכנות למלאכה זו' . ברם , היהודים הצטמצמו במלאכות מועטות ולא ניצלו את כשרונותיהם , וכמעט שלא נמצאו יהודים כלל במלאכות החשובות . חייטים , סנדלרים , כובענים , חרשי ברזל , כסף וזהב , שענים וכדומה היו מרובים . אבל מועטים היהודים במלאכות הדורשות מאמץ שרירים , היינו מלאכות שבידי הרוסים והגרמנים . 355 התוצאות מהמצב האנומאלי שבחלוקת המקצועות הן : הת חרות , בטלה ועוני . כדי לתקן את המצב הציעו המשכילים להתרחב ולהתפשט לתחומי פעולה כל כליים חדשים ולמקצועות שטרם עסקו בהם . לפין משתדל לבאר את עניין המלאכות החדשות שיש לרכוש , 'בכדי להוסיף על מעיינות פרנסות ישראל . ' בראש וראשונה יש לאחוז באותן המלאכות המייצרות סחורות של יבוא , כגו...  To the book