ההכשרה הלקויה

המלאכה היתה מקלט לעניים , 'רק דלת העם אנוסים לגמור בדעתם למסור את בניהם לבעל מלאכה . ' 'ואיש אמיד לא יחפץ בדבר הזה , יען כי ירא הוא פן ישחית בנו את דרכו בהיות בבית בעל מלאכה לא לומד ולא חונך מנוער' . 192 יש אם כן לבדוק , מהו בדרכי ההכשרה המקובלים שהרתיע את האבות מהמעמד הבינוני מלמסור את בניהם למלאכה . לדברי המשכילים הנער הנכנס לבית מלאכה קולט לשון עלגים וסיפורי אהבים , המכבים את ניצוץ דרד הארץ שהיה בלבו לפני כניסתו לסדנה ו ך הפועלים הוותיקים ובעל הבית כרגיל מתחילים בשירתם ב'אתה נגלית / 'ומפני חטאינו' ו'אמנם כן , ' אבל ממשיכים בשירי עגבים מבתי המרזח ומסיימים ברכילות , בלשוךהרע ובניבול פה . החניך לומד את המידות הגרועות ומתרגל לגניבה ( בחייטות —את ' חכמת הייתור . 194 ( ' ללימוד המקצוע אין הוא מגיע אלא זמן רב לאחר שניצלו בעל הבית בעבודות שאין להן ולמלאכה ולא כלום . לדברי מנדלי 'דרך לימודם של דברי אומנות מתחילתה היתה שלא כהוגן , וגררה אחריה לבסוף תולדות רעות הרבה . תלמידו של פועל נתחייב לעבוד כמה שנים עבודת משרת , גם עבודת שפחה ועבודת אומנת בבית רבו ולקבל מהלומות , מריטות שער ומכות לחי מיד...  To the book