המלווה בריבית מופיע בספרות ההשכלה מתחילתה כדמות בזויה . בעל 'מסדר אגרות' בשנות ה 20 הניח לנו תמונה אמנותית של הנושה הצבוע , המתלבש באיצ טלה של ירא שמים , המקפיד במצו 1 ת שבין אדם למקום , אבל הנזקק לחסדיו כושל ללא קום . 198 'ומה נוראה היא לראות התועבה ההיא הנעשתה בעיר הגדולה הזאת / זועק מאנדלשטאם , 'עד כי שלושה רביעי העיר מבני ישראל , עמלים ויגעים רק למען הרבות הון ורכוש לעשירים מרצחים מתי מספר , האורבים לנפשות אחיהם בני עם אחד ' ! שיעור הריבית היה גבוה , 'והמה נותנים לו שקל לשבוע , שקל לשבוע , בלי קץ ובלי תכלית' י . מגונה הוא העיסוק , לדברי טארנופול , מצד עצמו , ונוסף לכך הוא קשור בזכרונות היסטוריים בלתי נעימים "ג . בדו"ח למונטיפיורי התלוננו המשכילים על הגבירים , אשר 'חיים מלחם העצלות , רווחים פראצענט — נגד רצון העם , אשר שמו עיניהם אך לכספם / ובמקום להשקיע כספם במפעלים קו נסטרוק טיביים , כמו בתי מלאכה לשיקום הנחשלים , הם מוסיפים עוני ומחסור . המשכילים דרשו לצמצם לפחות את שדה פעולתם . לדברי בוכנר צריכים הנושים להוציא מכלל לקוחותיהם את החקלאים ואת בעלי המלאכה . 'מי מכל בעלי ארבעה ר...
To the book