היחס לבעל־המלאכה

הגילדות למלאכה שברוסיה לא היו חזקות ומאורגנות כמו בגרמניה ולא זכו לעמדות מ 1 נ 1 פ 1 ליסטיות . חברות בעלי המלאכה לא היו סגורות ולא יכלו לכבול את ידי האומנים שלא היו רשומים בהן כחברים . מצב זה איפשר ליהודים לעסוק במלאכות באופן חופשי . חוקת 1804 קבעה , ששום שלטון מוניציפאלי אינו יכול להצר את המלאכה היהודית , והאומנים זכאים לעסוק בכל המלאכות ולהירשם לגילדות בכל המקומות , חוץ מאלו שבהם יש לנוצרים זכויות קדומות . האומנים שוחררו ממס כפול , שהיה רובץ על הסוחר הזעיר , ואף הותר להם באישור שר הפנים לעבור לאיזה פלכים פנימיים פחות מאוכלסים . בתקופת ניקולאי הראשון נקטו השלטונות בשיטת הפר 1 טקצי 1 ניזם והשתדלו לפתח את המלאכה והתעשייה בקרב היהודים . 222 היחס החיובי למלאכה היהודית ניכר גם מתוך איזה פרצות בחומת תחום המושב , שהניחו מקום לבעלי המלאכה לעבור לפלכים הפנימיים של רוסיה , וכן מתוך החוקים והתקנות המתירים ליהודים את ההכשרה המקצועית אף מחוץ לתחום המושב , וגם מתור חוק המעמדות שהוצע על ידי השלטונות . ואלו פרטי הדברים : א . בעלי מלאכה רבים הסתננו החל מראשית המאה לפנים רוסיה . במקומות רבים , שבהם ח...  To the book