לא בנקל עלתה המלאכה בסולם הערכים . היה עליה להתגבר על הדעות הקדומות המושרשות בחברה המסורתית . עקבות מאבקה ניכרות במשכילים הראשונים , שעדיין מעורים היו בציבור המסורתי ושרויים באווירן של אמונותיו ודעותיו . במלאכות היתה קיימת דיפרנציאציה מרובה , שלא כמו במסחר . היה גם סדר עדיפות מסוים , המתבטאה בקביעת היתרון למלאכה נקיה וקלה על פני הגסה והמפרכת , שאינה משיירת זמן לתלמוד תורה . פ . א . הורוביץ , המעוגן במסורת , פוסל סוגי מלאכה רבים , אלו הגוררים עו 1 נות והמקפחים תלמוד תורה . לדעתו , 'רק Ir m מלאכה קלה על האדם אשר לא ייעף ולא ייגע הרבה , כדי שיוכל עם זה לעסוק בתורה . 191 ' יהודה מרגלית נוקט בעמדה 'משכילית' בקובעו את היתרון למלאכה 'ראשונית , ' או 'יצרנית' לפי 'עקרון התכלית . ' כד 'מלאכת הזריעה תעדיף על הצביעה בבחינת התכלית' . 192 שונה דעתו של אייכל מדעתם של מבשרי ההשכלה . הוא כבר מותח ביקורת על צמצום סוגי המלאכה בין היהודים מטעמי יוקרה או בגלל דעות קדומות . בקומדיה 'ר' הניר' הרצקה אינו יכול ללמוד את הבנאות , כיוון שאביו התנגד לכך , מפני שמקצוע זה מחלל את שם ישראל , נוסף על הסכנה הכרוכה בעב...
To the book