שווא נע ושווא נח על פי כללי הטעמים

מרדכי ברויאר ( ז"ל ) דברים אלה כתובים מתוך הוקרה לאחד מגדולי החוקרים של הטעמים ושל המסורה ; ובמאמר זה אני גם חוזר בי מדברים שכתבתי בניגוד לדעתו . הדבר ידוע , ששווא הבא אחרי תנועה גדולה היה הגוי בטבריה כשווא נח . דבר זה מוכח בין השאר מן הכלל של משרתי תביר . שהרי משרתו של תביר הוא דרגא אם יש לפחות שתי תנועות או תנועה ושווא נע החוצצים בין המשרת ובין התביר ; ולצורך הכלל הזה כל שווא הבא בראש התיבה או אחרי שווא או תחת אות דגושה וכן כל חטף נידונים כשוואים נעים , ואילו שווא הבא אחרי תנועה גדולה נידון כשווא נח . ולפיכך : תולדות השמים ( בר' ב , ד ;( נתתי לן ? ( שם מח , כב ;( וכי תזבחו ( וי' יט , ה ;( וכי יגור אתן * ( שם שם , לג ;( ויצב יעקב ( בר' לה , כ ) - אבל : אשך לקחו ( שמ"א ל , טז . ( ותפיסה דומה באה לידי ביטוי גם בכללי הגעיות . שהרי געיה כבדה סדירה מצויה רק בהברה סגורה שהיא שנייה לפני הטעם בתנאי שההכרה המוטעמת פותחת בשווא נע ; וגם לצורך הכלל הזה רק שווא הבא בראש התיבה או אחרי שווא או תחת אות דגושה וכן כל חטף נידונים כשוואים נעים , ואילו שווא הבא אחרי תנועה גדולה נחשב שווא נח . ולפיכך . רמך...  To the book