ג. התאוריה הדרמטית בצרפת

. 1 תאורטיקנים ומתרגמים לפני שנת 1560 במאה הט"ז ניסו ההומניסטים הצרפתים למיניהם , משוררים , מבקרי ספרות , בלשנים , מתרגמים וגם כמה מחזאים להגדיר את מהות הטרגדיה והקומדיה ולקבוע הלכה מפורשת . אבל אין לראות במכלול כתביהם בעניין הזה קורפוס מגובש של תאוריה דרמטית , וההלכה ממילא לא הקדימה בדרך כלל את יישומה , אלא התפתחה בד בבד עם התפתחות התאטרון , ולפעמים אף לאחר התהוותו הלכה למעשה של התאטרון ההומניסטי החדש . כדאי להזכיר כאן שוב שרוב מחזאי התקופה העדיפו להשתמש בדגמים ובדפוסים שהורישו להם גדולי הטרגיקנים של העת העתיקה , ובמידת מה גם קודמיהם ברנסנס הצרפתי . אחדים מהם לא הכירו כלל לא את התאוריה העתיקה ואף לא את פרשניה המאוחרים , שעליהם הורחב הדיבור בסעיף הקודם . בראש ובראשונה ביקשו ההומניסטים הצרפתים להגדיר את המונח ' טרגדיה , ' שכאמור היה שגור תחילה רק בפי מלומדים יחידים ונתון לפירושים שונים . הבלשנות זכתה בתקופה ההיא לתנופה ניכרת בצרפת ; מגדולי הבלשנים דאז נציין בייחוד את בני 'שושלת' אסטין ( Estienne ) שהתפרסמו בשל תרגומיהם , מילוניהם ושאר חיבוריהם המלומדים . ו ובר אסטין הראשון , אחד הלקסיקו...  To the book