ריבוי השיטות של מניין תאריכים אלה [ שהופיעו יחד על אותה מצבת קבר במקרים רבים , ונתגלו בחקירה ארכאולוגית - א"כ ] מצביע על האופי הקוסמופוליטי של באר שבע הביזאנטית , אשר הייתה מקום מפגש לאוכלוסייה ממוצא שונה המורכבת מאיכרים חיילים ממקור דאלמטי , קצינים רומאים , יוונים שהשתקעו בעיר , רוב משוער של נבטים או ערבים אדומיים מהנגב , שאימצו את הנצרות כמו היוונים , וקהילה של יהודים שנשארו נאמנים לדתם ולמנהגי אבותיהם ( פאר פיגרס , "התקופה הרומית ביזאנטית . ( " בתקופה שבין חורבן הבית הראשון לחורבן הבית השני נזכרת באר שבע כמקום שבו התיישבו רבים מהגולים ששבו לציון מבבל " . אחר כך , החל בתקופת חורבן הבית השני ובמשך דורות רבים , לא נזכר עוד שמה של באר שבע במקורות עבריים וזרים . ואולם למן המאה השלישית לספירה , עוד בטרם החל העידן הנוצרי של האימפריה הרומאית , ועד שנת , 614 שאז נהרסה לחלוטין על ידי הפרסים , היתה באר שבע לעיר החשובה ביותר בנגב " . על פי שרידי העיר הביזנטית , שבאמצעותם נבנתה יותר מאלף שנה אחר כך העיר התורכית , ועל פי בית הקברות הענקי ומספר מבני הציבור שנתגלו במקום , היתה באר שבע העיר הגדולה ב...
To the book