בשלהי התקופה העותמאנית: כפר גדול שהוא עיר מחוז

מרכז המחוז באר שבע הוא כיום עיירה קטנה , או יותר נכון כפר גדול , שמספר תושביו אינו עולה על שלושת אלפים נפש . מימיו מתוקים אבל מועטים ; אוירו צח , אבל מרובה אבק בחללו , עד כדי הפרעת מנוחת התושבים . כיום יש בבאר שבע שלשת אלפים נפש , והיא משמשת עיר ראשית למחוז ועורקו החי מבחינה אדמיניסטרטיבית ומסחרית . מספר תושביה מתרבה או פוחת לפי הרזון או השובע ביבול ( שתי התייחסויות של עארף אל עארף למהותה 8 של באר שבע בשנות השלושים של המאה העשרים . ( השוואה בין הדברים שלעיל מאת עארף אל עארף ( שנכתבו בשנות השלושים , כששימש מושל נפת באר שבע ) ובין אמירתו של גנרל וייוול על באר שבע של שנת 1917 מעלה הן דמיון והן שוני . הדמיון הוא מן הבחינה הכמותית ; אצל שניהם מוסכם שבאר שבע ( ובשמה הערבי ביר א סבע ) היא "כפר גדול" בלבד . בכל הקשור למהותה של באר שבע ניכר הבדל גדול בין שני הדוברים . אל עארף מעריך ומדגיש את תפקידו המרכזי של היישוב הקטן ( אף שהוא מזכיר את טרדתו של האבק , אולי בהשפעת טרוניותיהם של אדוניו הבריטים שנאלצו לגור בעיר , ( שהיה "עורקו החי" של האזור . מנקודת מבטו של אל עארף , באר שבע היא "הרבה יותר" מ"כ...  To the book