העניין הארמני חוזר

בסוף 1918 ובשנות 1920—1919 מונחת היתה עצמאותו של העם הארמני על כפות המאזניים . משלושה מיליונים הארמנים , שישבו במולדתם בקאווקאז הרוסי ובאסיה הקטנה העותומנית , הושמדו בזמן המלחמה כמעט מיליון נפש . כרבע מיליון נתפזרו כפליטים , מגורשים ועובדי מחנות כפייה ברחבי קדמת אסיה . באביב 1918 קמה בחלק הרוסי של ארמניה מדינה ארמנית עצמאית . התפוצה הארמנית באירופה , שמושכות משכיליה נמצאו בפאריס ובלונדון , ראתה סוף סוף את השעה כשרה להקים בצל השיאה מדינה ארמנית' שתקיף את החלק הרוסי ואת המחוזות התורכיים של מולדתם . האסון הארמני היה גדול , אך סיכויי השילום והישועה מפוקפקים . תורכיה נתונה היתה אמנם לחסדיהם של בעלי הברית המנצחים , אולם חסדם היד . קנה רצוץ . המעצמות לא התכוונו לעשות דבר רציני , לכפר על האסונות שהביאו על האר מנים בתורכיה עקב מדיניותם הצינית והבלתי אחראית בשלהי המאה התשע עשרה ובמשך מלחמת העולם . 1918—1914 וילםון פיזר הצהרות נאות , אך לא העלה על דעתו לשגר אפילו כוח אמריקני סמלי . כדי לסייע להקמת מדינה ארמנית במחו זות הנתונים למעשה בידי התורכים . למזלם הרע של הארמנים לא היה האימפריאליזם הבריט...  To the book