פרק תשיעי הכרעה פרו-בריטית ושיתוף־פעולה עם גימאל פחה

עיקרה של בעיית הציונות וארץ ישראל עבר לספירה המדינית בינלאומית ; דבר זה הוחוור לאהרנםון עם פריץ המלחמה באוגוסט ' 1914 ונעשה לו ודאי עם הצטרפות תורכיה למעצמות המרכז ( גרמניה והקיסרות האוסטרית ) בנובמבר אותה שנה . אהרנסון לא החזיק באסכולה ציונית מוגדרת : היה 'ציוני מעשי' או 'מדיני' לפי צורך השעה . עכשיו נעשה ציוני מדיני מובהק . אבל ראיית הבעיה והגדרת המשימה אינן דבר אחד . לאיזה צד מהלוחמים צריכה התנועה להצטרף ? מי עתיד להיות המנצח ? בידי מי עלולה ארץ ישראל ליפול כתום המלחמה ? או שמא סתום העתיד כל כך וכפות המאזניים כה שקולות , שהתבונה והזהירות מחייבות עמדה נייטראלית ? הנהגת התנועה הציונית העולמית רובה הגדול נטתה לתפיסה האחרונה . בצד לשכתה המרכזית בברלין כ 1 ננה משרד בק 1 פנ האגן הנייטראלית והכריזה על עמידה מנגד . למעשה התבטאה הפעילות הציונית מדינית בשנתיים הראשונות של המלחמה בשלושה תפקידים : שמירת היישוב הקיים , אגב שימוש בהשפעת הממשלה הגרמנית על בן בריתה העותומני ; תעמולה אינטנ סיבית בין בעלי הברית , מעצמות המרכז והנייטראלים כאחד ; וגישושים אצל שני הצדדים הלוחמים בנוגע להשקפתם על עתי...  To the book