פרק שביעי עבודה עברית

המאבק למען 'עבודה עברית' היה עיקר פעלה של תנועת הפועלים הארצישראלית לפני מלחמת העולם הראשונה , סיסמתה הראשית ומקור יוקרתה בתנועה הציונית בתפוצות . בשביל לא מעטים וטובים מאנשי התנועה היתד . זו מעין השקפת עולם . לכל ציוני היה ברור' שלא תיכון חברה יהודית בארץ ישראל לאורך ימים' אם רוב העובדים השכירים יהיו ערביים . הכרה זו ימיה כימי ההת יישבות היהודית בארץ . מפלגות הפועלים' שקמו מתוך העלייה השנייה —1904 ) , ( 1914 לא חידשו בכך דבר . אבל אנשי עלייה זו מצאו את המושבות מעסיקות בעיקר פועלים ערביים וראו לעצמם תפקיד ראשון ודחוף להחליפם בפועלים יהודיים . הדבר היה בעיניהם לא רק תנאי להבראת המשק אלא גם להבראת העם , ובשביל רבים גם להבראת היחיד ו'גאולתר : הרי לא יצויר עם בריא בגופו ובנפשו ( כולל מוסרו ' ( שהעבודות היסודיות והקשות בכלכלתו נעשות בידי אחרים . וכן נחוצה העבו דה הגופנית' במיוחד החקלאית , בשביל איזון רוחו והעשרת נשמתו של הפרט היהו די אשר שורשיו הטבעיים נידלדלו בחיים המלאכותיים שבגולה . ספק אם רוב הצי' בור הבין את הגיגיו של א . ד . גורדון' או נזקק להטפתו אף לעת שיא השפעתו ( דרך כתיבתו לא ...  To the book