מדע ומסורת

אף שהיה אהרנםון רודף כל אמצאה חדשה ומקרן לכל סידור חדש ( היה כנראה בעל המכונית הפרטית הראשונה בארץ' בשנת , ( 1912 לא איבד מעולם את חוש המידה לערכה הגדול של המסורת כןדע מרוכז של דורות . בייחוד גלוי הדבר בפני החקלאות' שבה החשיב את המסורת המקומית . את יסודה' של חקלאות ארצישראלית מודרנית ראה במיזוג ידע מםורתי מקומי עם שימוש נכון במדע החקלאי של זמננו . תמיד הדגיש שיש לדעת מה לקבל ומה לדחות ממושגי המדעים החקלאיים ומהטכנו לוגית החקלאית . משום כך התייחס בביקורת חריפה למכווני ההתיישבות היהודית והציונית עד כה : 'גידולי הארץ , הזנים המקומיים שעמדו במבחן , שיטות העיבוד של תושבי הארץ , פרי ניסיון של מאות שנים , לכל אלה התייחסו בבוז , וגרוע מזה הם התעלמו מהם / הכריז בהרצאתו בקונגרס החברה הבוטאנית הצרפתית בתוניס , בשנת . 94 1909 אהרנסון נקט עמדה בררנית וקפדנית כלפי הכנסת גידולי חוץ , לעומת זאת נתן את דעתו על השבחת הגידולים המקומיים , דגנים ועצי פרי כאחד . במיוחד טיפח את הזית , החרוב , התאנה , השקד והגפן . בכרמו בתחנת הנסיונות בעתלית היו מאות זני גפנים . 'שבעת המינים' לא היו בפיו ציור מליצי בלבד . ב...  To the book