בין מגעיו המדעיים של אהרנסון , שבאו לו מגילוי חיטת הבר , היה אחד מיוחד במינו ובהינו . בסגד שבהונגריה ישב ר' עמנואל לף ( לעף ) שהקדיש את חייו לחקירת צמחי ארץ ישראל בתלמוד . מהעיתונות המקצועית הגיע אליו שמע אהרן אהרנסון וגילוי חיטת הבר בראש פינה . לראשונה לא שיער לף' כי אהרנםון הוא יהודי ובן איכר מזכרון יעקב . חוקרי החי והצומח בארץ ישראל היו אנגלים ואמריקנים , גרמנים וצרפתים . לפי שם משפחתו נראה אהרנםון ללף כחוקר גרמני . עברו חודשים מספר עד שהובררה לו זהותו . קרניקה ואשרסון ( המומר ) היו המתווכים . ההתקשרות החלה בראשית . 1908 לראשונה כתב לף גרמנית' רק שמות צמחים רשם עברית . הוא מבקש את עזרת אהרנסון לאיסוף הגדרות צמחים 'נכונות בשביל העברית של זמננו' 1 ל . עד מהרה התחמם היחס ההדדי . ב 22 ביוני 1908 כותב לף עברית : 'בע"ה , פה סעגעד , בארץ הגר ... זה שלושים שנה אשר נתאויתי למצוא איש מבני עמנו בא"י שהוא בקי בצמחי האדמה , על כן שמחתי שמחה גדולה כאשר קבלתי את שורותיו הנעימות ... מפליא אדוני לעשות בענין הזה והשם הצליח דרכו למצוא את החטה בקרב הארץ הקדושה ! הנה' לא בחינם מתחלת התורה בשבח הארץ , ב...
To the book