שלילת המשטר העותומני

שיתוף הפעולה בין אהרנסון למוסדות הציוניים מצומצם היה בשטח שבגבול ההתיישבות והמדע . הוויכוחים הגדולים בתנועה הציונית הצעירה — ציונות 'מדינית , ' ' רוחנית , ' 'מעשית' — לא העםיקוהו הרבה . הוא היה ציר ( מיפו ) בקונגרס הציוני השביעי בבאזל , ביוםי אוגוםט , 1905 אד המאבק הפנימי באותו קונגרס בין'המדי ביים' ובין 'המעשיים' לא משך את לבו . לפי הלד רוחו קרוב היה לפרופ' וארבורג — ציוני 'מעשי' בעל הבנה לגורם הפוליטי בהתיישבות . אין ללמוד מכאן שהבעיות המדיניות של הציונות לא העסיקו את אהרנםון . הן התעוררו אצלו במוקדם ותפסו מקום רב במחשבתו , אלא שהגיע אליהן לא בדרך הפשטה רעיונית וסברות אינטלקטואליות , כי אם בדרך התנסות בלתי אמצעית . בקיץ 1900 ביקרה את ארץ ישראל ועדת חקירה עותומנית רשמית מקושטא . תפקידה היה לעמוד על המתרחש בהתיישבות היהודית ולבדוק את מידת התאמתה לחוקים ולהוראות הממשלתיות : האם לא רכשו היהודים קרקעות שלא כחוק י האם הקימו בניינים ללא רשיון ? כמה מהם נעשו אזרחים עותומניים היה ברור כי הוועדה ביקשה לבחון לא רק עניינים מסוימים שבעין , אלא את מגמותיה הכלליות של ההתיישבות היהודית . כן היה ברו...  To the book