מינהל חקלאי

ככל שמגוונים כשרונותיו של אדם כן מתארכת תקופת התבגרותו . הוא מחפש הרבה עד שמוצא את יעודו . אהרנסון מכין לעצמו יותר מדרך אחת וגורם סיבוכים במו ידיו . המסחר החקלאי לא הפיס את דעתו של אהרנםון . הוא נמשך למינהל חקלאי ולנסיונות משקיים בקנה מידה גדול , ואת שביקש ניתן לו . בחדרה , הקרובה לזכרון , נמצאו כמה חוות , שנוסדו על ידי אגודות של 'חובבי ציון' ברוסיה . הבעלות על חוות מסוג זה היתה קולקטיבית , הבעלים רחוקים מאוד , השקעותיהם מוגבלות וידיעותיהם בחקלאות מצומצמות לפי דימויים תנ"כיים וגע גועים ציוניים . מרבית ה'בעלים' הללו לא ראו את אחוזותיהם מעולם ולא התייחסו אליהן כאל עסק כלכלי . לרוב סמכו על יושב ראש האגודה , ציוני נלבב ומסור , העושה מלאכתו בהתנדבות ומבקר בארץ אחת לשנים מספר . המנהל המעשי של האחוזה היה ברגיל איש ארצישראלי , שנחשב — לפעמים ללא יםוד — חקלאי מומחה . באמת נהג המנהל באחוזה לפי שיקול דעתו . הגבלתו היחידה היתה מחסור כרוני באמצעים . מנהלים לא מעטים עשו באחריות פגומה ברכוש המופקד בידם . אגודת 'דורשי ציוך , בעלת חווה גדולה בחדרה ( שנועדה לשמש מופת כמשק מעורב , ( ו'חובבי ציון' בעלי ...  To the book