משבר ביחסים עם הבארון

מבחינה נפשית לא היתה התמוטטות האמון בפקידות חווייתו העיקרית של אהרנסון . בשבועות האחרונים לשבתו במטולה אירע דבר חמור מזה : נפגע אמונו בבארון עצמו . בתחילה היתה ביקורתו מאופקת : 'המושבות לא תצלחנה לעולם , אם תתנ הלנה על ידי הקאפריזים של הבאתן ועל ידי הגבלות של פקידיו . « ' אהרנםון ראה את 'שגיאות' הבארון כתוצאות מח 1 סר ידיעה ; ובחוסר הידיעה אשמים הפקידים , המעלימים ממנו את האמת . שיטת הקימוצים של הבארון כלפי המתיישבים במטולה , שנתכוונה לעודד את מרצם העצמי , נהפכה לקאריקאטורה בידי הפקידים , שהשתמשו בה לטובת עצמם . גם כשהגיע אהרנםון לכלל דעה , 'שהקאטאסטרופה קרובה לבוא' לא נתערב במרירותו כלפי הבארון ליקוי אמון . יחסו המעמיק ' ל'נדיב' מעוררו להמשיך ולכתוב לפאריס , אף שהבארון אינו עונה לו לעצמו . הבארון מודיע לאהרנסון באמצעות שייר , כי דבריו על הפקידים הם 'הלשנה ... ודיבה , ' הבארון רוגז על התנהגותו כלפי אבולעפיה ואוסובצקי . לבסוף מזכהו הבארון במכתב אישי יחיד . מכתב זה כל מלה שקולה בו . ' אהרנםון יקירי' — כותב אדמונד דה רוטשילד ביום 16 במארס — 1897 'המכתבים שקיבלתי ממך נראו לי מגוחכים מאוד ...  To the book