ספר שני

. 1 אל ווקומוס רומאנוס אחרי שנים אחדות שוב הוצג לפני העם הרומי מחזה מרשים וראוי להיזכר ; הלווייתו הממלכתית של ורגיניוס תפוס , אזרח חשוב , מפורסם וגם מאושר ביותר . הוא חי עוד שלושים שנה אחרי שיא תהילתו ; הוא קרא שירים ותיאורים היסטוריים שחוברו על אורותיו , ובהווה נהנה מחיי העתיד שלו . שלוש פעמים היה קונסול והגיע לפסגת מעמדו של אזרח , הואיל וסירב להיות ראש המדינה . הוא הצליח להימלט מידי הקיסרים שבעיניהם היה חשוד ואף שנוא בשל מעלותיו ; במותו עוד ראה את שלטונו של הטוב בקיסרים , ידירו הטוב ביותר , כאילו הגורל שמר אותו לעצם הכבוד הזה של הלווייה ממלכתית . הוא עבר את שנתו השמונים ושלוש בשלווה מושלמת , וזכה להערצת כולם ; מצב בריאותו היה תקין , פרט לרעד תכוף של ידיו , אולם הוא לא סבל כאבים . רק גסיסתו היתה קשה וממושכת למדי , אבל אף היא מעוררת התפעלות . שכן , כאשר התכונן 5 1 ווקוניוס רומאנוס היה פרקליט ואיש ספרות . הוא למר עם פליניוס . זה המליץ לפני הקיסר ( בין השנים 97 ו ( 100 להעניק לו את 'הזכויות להורי שלושה ילדים , ' לקבל אותו למעמד הפרשים וגם להעניק לו מעמד סינאטורי . פליניוס שלח אליו את המ...  To the book