האם במבוא לתרגום של יצירה ספרותית יש מקום לפרק הדן בלשון ? לכאורה לא ; שכן , התרגום מיועד בעיקר למי שאינו יודע את שפת המקור . כיצד יוכל אפוא להבין את הנאמר על נושא זה ? תוך כדי הדיון יתברר - כך אני מקווה - שלשון וסגנון של יצירה אינם תוספת חיצונית העלולה להיעלם בתרגום , אלא גורמים מהותיים האופייניים לכל יצירה , הטבועים בה ונשארים גם כשמעתיקים אותה ללשון אחרת , אם שומרים עליהם תוך שימת לב להבדלים בין לשון המקור ובין לשון היעד . בביטוי 'לשון של יצירה' אנו מתכוונים למכלול התופעות הלשוניות המציינות את היצירה המסוימת בלבד , והיא דבר יחיד במינו , השונה מכל יצירה ספרותית אחרת : אוצר המלים , מבנה התחביר , תדירותן וצורתן של תבניות סגנוניות וצליליות . לצלילים נודעת חשיבות יוצאת מן הכלל הספרות הרומית , כפי שכבר הודגש . לשונם של מכתבי פליניוס אינה אחידה . ההבדלים בין המכתבים בנדון זה נובעים משוני הנושאים , אופן התיאור ויחס הכותב אל הנמען . גם לשפת הדיבור של התקופה יש השפעה כלשהי , אם כי לא ניתן להעריך את ממדיה בהעדר פרטים . בממוצע אפשר להגדיר את לשון המכתבים האלה כלשון ספרותית רגשית , שמצויים בה יס...
To the book