א. הצעה כללית

השואל לנתיבי התגובה הרוחנית הדתית לגזרות ת"ש-תש"ה טוב יעשה אם יפנה לרשומות אותנטיות מימיהן וממקומותיהן . אמת , תעודות כאלו הן מעטות ביותר , והחשובה שבהן - דרשותיו של האדמו"ר מפיאסצ'נה רבי קלונימוס קלמיש שפירא בגטו ורשה החל בראש השנה ת"ש וכלה בשבת חזון תש"ב , הוא יום 18 ביולי , 1942 ארבעה ימים לפני תחילת שילוחי ההשמדה משם , שנועדו למחוק כליל מעל פני האדמה את הגדולה בקהילות ישראל בארצות אירופה . דרשות אלו , שהועלו על הכתב בידי אומרן סמוך לאחר אמירתן , ולימים הוטמנו עם כתביו הקודמים , נתגלו אחרי המלחמה . הן יצאו לאור על ידי חסידי פיאסצ'נה בשם "אש קודש - אמרות טהורות משנות השואה 1 מהימנותה של תעודה זו עולה גם מהשוואתה עם דרשותיו של הרבי מפיאסצ'נה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם . ת"ש-תש"א-תש"ב שנאמרו בשבתות וימים טובים בגיטו ורשא " ... ( ירושלים תש"ן . ( יש לציין כי התעודות החשובות ביותר על פרפורי גסיסתו של בית ישראל בפולין בכלל ובוורשה בפרט נפלו בחלקם של היסטוריון צעיר וחשוב , של סופר חשוב ושל אדמו"ר חשוב . ההיסטוריון ד"ר עמנואל רינגלבלום , הסופר יצחק קצנלסון והרבי מפיאסצ'נה , ר' קלונימוס ...  To the book