|
|
המשחק הדמוקרטי כמערכת של שוחד כפי שכבר ציינתי לעיל , המגזר הליטאי הוא היוצר העיקרי של ספרות ה"השקפה . " הגישה הליטאית , שהבשילה במאה התשע עשרה אבל יש לה שורשים מוקדמים יותר , אליטיסטית ביסודה : תלמידי החכמים , יודעי התורה המקדישים חייהם ללימודה , הם האידאל הדתי העליון שלה . בינם לבין ה"המון" יש פער גדול ומשמעותי . אצל כמה הוגים ליטאים אפשר אף להבחין בהסבה של האליטיזם הרמב"מי , המציב כאידאל את הפילוסוף העוסק ב"מושכלות" המטפיזיות , אל עבר הלמדן , העוסק ב"מושכלות" של לימוד הגמרא ומפרשיה . לתפיסה 99 אביעזר רביצקי , חירות על הלוחות , תל אביב : עם עובד , תשנ"ט , עמ' . 206-178 זו התפתח גם ביטוי חברתי : " גדולי התורה , " הרבנים המרכזיים שבדור , הם הראויים לשמש מנהיגיה הרוחניים של החברה . במאה העשרים התפתחה תפיסה זו לכלל משנה סדורה בדמות דוקטרינת " דעת תורה . " דוקטרינה זו גורסת שמנהיגותם של ה"גדולים" חולשת לא רק על ענייני הלכה אלא גם על שאלות ציבוריות , ולעתים אף פרטיות , מכיוון שהפנימו את רוח התורה והם יכולים להורות את דברה גם בעניינים שאין להם מקורות טקסטואליים . כל ניסיון למדר את ה"גדולים" ...
To the book |
|
|