כפי שנראה מיד , הביקורת החרדית על הדמוקרטיה שותפה לכמה מטענות הביקורת של ההוגים שנזכרו בפרק הקודם , אבל אין ספק בכך שהיא רחוקה מדרך הטיעון הבהירה והשיטתית של מרביתם . ככלל , את הביקורת החרדית על הדמוקרטיה אפשר למצוא בשני סוגי שיח שונים לגמרי : השיח האחד הוא השיח על השליטה בחברה החרדית עצמה , כלומר מיהו הראוי לכתר " גדול הדור" ( אצל הליטאים והספרדים ) או האדמו"ר ( אצל החסידים ) ומכוח מה , ואילו השיח השני הוא השיח על השלטון במדינה החילונית . סוג השיח הראשון אינו מעניינו הישיר של מחקר זה , אולם מבחינות מסוימות , דווקא בו יש ביטוי לתפיסות " טהורות" יותר , הן משום שהן פחות פולמוסיות הן משום שהן מבודדות את השאלה הפוליטית ( שאלת השלטון הראוי ) מן השאלה הזהותית ( אופייה החילוני של המדינה . ( לפיכך אפתח בשיח זה ואתאר בקצרה שאלות אלו , שעלו במהלך ההיסטוריה הקרובה של היהדות החרדית , ואחר כך אעבור לשיח על משטר המדינה . השיח החרדי על השלטון הראוי במגזרי היהדות החרדית השיח על השליטה בחברה החרדית נוגע בשאלת הדמוקרטיה רק בעקיפין , ולכן אינו מתעמת אתה בדרך כלל במישרין . מבחינת היהודי החרדי , שלטונם של ...
To the book