דימויסתיניס וקיקירון

א אלד . הם הדברים הראויים שיזכרום בדברי ימיהם של דימי סתיניס וקיקירו ן שהגיעו לידיעתנו . ואף על פי שוויתרתי על השוואת סגנוניהם הריטיריים ' * נראה לי שאין להימנע מלומר שדימוםתיניס הקדיש לאומנות הריטוריקה את כל כוח הדיבור שהיה בו מטבעו או סיגלו באימונים , והוא עלה על כל הנערכים מולו בתחרויות ובבתי הדין בחוזק טיעוניו ובעומק רושמם , ועל המליצים — בהוד חיתוך . 7 השווה ; 'קדש עצמך במותר לך ( יבמות , סוף כ , א . ( א . 1 ראה דימוסתיניס , ראש פרק ג . . 2 מעל גבי הבימה הפוליטית . דיבורו ובהדרו' ועל הסופיסטים — בדקדקנותו ובמומחיות ! . אבל קיקיר ^ ן היה מלומד רב פנים והתעניינותו בספרות היתה ססגונית' והוא השאיר אחריו חיבורים פי לוסופיים לא מעטים משלו בשיטת האקאדימיאה ! יתר על כן , גם בנאומיו שכת בם בשביל הפורום ובתי הדין ניכר שביקש להראות את בקיאותו בספרות . מן האפשר הוא לעמוד גם על אופיים של כל אחד ואחד מהם לפי סגנונם . כי סגנונו של דימוסתיניס הוא חסר כל קישוטים וציצים' והוא מגובש להגדיל רושם ורצינות ולהאדירם , ואין ריח נר נודף הימנו' כפי שהתלוצץ פיתיאם , = > אלא של מים שתויים ושל דאגת אמת ,...  To the book