אלקיביאדיס וקוריולאנוס

א עכשיו , משמונחים לפנינו מעשי האנשים האלה , אותם שסבורים היינו בהם שהם ראויים שידובר בהם ויזכרום , ניתן לראות שעלילות המלחמה שלהם אינן מטות את כפות המאזניים במידה מכרעת לצד זה או לצד אחר . כי שניהם הראו במידה שווה מעשים רבים של אומץ והעזה כחיילים ושל מומחיות וראיית הנולד כמצביאים , אלא אם כן ירצה מישהו לציין את אלקיביאדיס כמצביא מושלם יותר מפני שהוא ניצח והצליח תמיד בקרבות מרובים גם בים וגם ביבשה . מכל מקום , כל אחד מהם ניהל תדיר את עסקי ארצו בהצלחה ברורה כל עוד היה בעירו ושימש מפקד , ועוד יותר ברור הנזק שכל אחד מהם הזיק לה כשעבר לצד אויביה . גם במדי - נאים היה צד שווה בהם . האזרחים הנבונים והמתונים תיעבו את אלקיביאדיס על פריצותו היתירה ועל מידות הקלקול וההמוניות במאמציו לרכוש את לב העם , אך את מארקיוס i שנא העם הרומאי על שלא הסביר להם פנים כלל והיה גאה ובעל גינונים אוליגארכיים . שתי הדרכים כאחת אינן ראויות לשבח . אך אדם המבקש להתרצות להמונים בחסדים שהוא גומל עליהם מגונה פחות מהפוגע בכבודם כדי שלא ייראה כמתרצה להם . כי חרפה הוא להחניף לעם כדי להשתלט עליו , אך הת עצמות מתוך הטלת אימה ...  To the book