קימון ולוקולוס

א אפשר לו לאדם לחשוב שסופו של לוקולוס היה מאושר ביותר , שכן מת לפני אותה מהפכה , שהגזירה 1 כבר זממה לעשות על ידי מלחמת האזרחים . הוא הקדים למות ולעזוב את החיים כשמולדתו היתד . עדיין חופשיה אם כי חולה . ובדבר זה , יותר מבכל דבר אחר , הוא דומה לקימון . כי גם הוא מת לפני שיוון נתערבבה ובעוד היא בשיא עוצמתה . מכל מקום , הוא מת בשדה הקרב כמצביא , לא כשהוא תשוש ותועה רוח , ואף לא עשה הוללות ומשתאות פרס למלחמות ומסעות ומצבות ניצחון . אפלאטון 3 לועג לסיעתו של אורפיבם * האומרים , שעושי הטוב בחייהם גנוז להם בשאול אוצר של שיכרון נצחי . פנאי ושלווה ועיסוק בדברי עיון מענגים משמשים נחמה הולמת לאדם זקן , שמשך ידיו ממלחמות ומענייני מדיניות . אך אין זה . 2 בשנת . 202 א . 1 הגזירה העליונה . . 2 קימוץ . . 3 המדינה , . 363 . 4 המייסד המיתולוגי של תנועה דתית מיסטית . לפי ערכה של האקאדימיאה האצילה' ואף לא לדבק בכםיניקראטים , 5 אלא לנוהה אחרי אפיקורוס , 6 להפנותו לתענוגות מפעלים נאים בתכליתם העליונה ומלחמות ומסעות —למשחק ולהוללות ולעגבים . והמתמיה ביותר הוא חילוף הדברים שבהם . כי קימון היה פרוץ בצעירותו ושמ...  To the book