|
|
בפתח פרק זה מן הראוי להטעים , כי שאלת פשר הגלות ותכלית ייסוריה מעולם לא יררה מסדר יומם של בעלי מחשבות בישראל , החל בזעקתם של גולי בבל "יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו " ( יחזקאל לז , יא . ( מבוכת הגלות מבעבעת ועולה שוב ושוב במידת חריפות זו או אחרת , הכול לפי סאת הצרות , כוח הסבל , ובעיקר לפי הנסיבות ההיסטוריות . לא נפליג למרחבי ספרותנו כדי לרענן את זיכרוננו , שגורל ישראל בגלות לא פסק מלהדריך את מנוחתם של ראשי העם ודרשניו בכל הזמנים . נציין , למשל , את רבה של קהילת ווייעלקאטשי ( Wielkie Oczy ) במזרח גליציה , שקונן על גזרות גונטא כשנת תקכ " ח ( 1768 ) באוקראינה , ואמר בין השאר ; "שבלתי אפשרי בעתים הללו , אחרי כל הצרות והימורים הבאים עלינו ... שלא ימצא אדם שלא יהרהר אחר הקרוש ברוך הוא . ' ביטוי חשוב ביותר לשאלה הנוקבת מצאנו כדור אחד אחרי ר ' מרדכי בן שמואל , בספר הידוע "יד הקטנה , " שנדפס לראשונה בשנת 1800 בעילום שם מחברו , והוא ר ' דב בריש גוטליב ( 1796-1740 ) משינאווא ( Sieniawa ) במזרח גליציה ; אריכות הגלות הזה נתארך זמן ארוך לאין קץ ... עד ששוב עור מבלי אפשרי יהיה להשקיט ולהתישב...
To the book |
|
|