ג. "דעת התורה" בשימוש המאבק לשמירת אורחות החיים הישנים

אכן , דברי המהר"ל מפראג , שהבאנו כאן , הלמו להפליא להלכי הרוח השמרניים של ארמו '' רים אחרונים , שהכלל "חדש אסור מן התורה" היה מצעם הרעיוני המשותף במאבקיהם נגד חידושים בחיי הרת והציבור . אולם , הם לא הלמו לרוחם הביקורתית החדשנית של מקובלים וחסידים בימי צמיחת החסידות וראשית התפשטותה , וכן של אבות החסידות ותלמידיהם . אם תרצה לבדוק את עמדתם של מורי החסידות הראשונים בשאלה שאנו דנים בה כאן , הרי רומה שלא תמצא לה אלא ביטויים קלושים . ר' יעקב יוסף מפולנאה , למשל , השתמש בכתוב "לא תסור" כרי להעלות על נס את חשיבותו של הקשר עם תלמיר חכם ( חסיד , צדיק . ( משום שדבקות בתלמיר חכם היא "מעלה נפלאה , " טורח היצר הרע להחדיר ללב ארם "קושיות וספיקות ... על תלמידי חכמים , שיהיה פירוד בינו ובין התלמידי חכמים , לכן ציותה התורה 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לר ימין ושמאל' וכו י 'אין לך אלא שופט שבימיך ' וכר' כדי לסלק הספק " . ר' נחמן מברסלב , שיותר מכל רמות חסידית אחרת הפליא לקשור כתרים לצדיק , הסתייע , בין השאר , בכתוב "לא תסור . " אבל דווקא כאן זומנה לו אפשרות לגנות מנהיגים , "שנקראים בשם רבי ... ולא די שאינם ...  To the book