אף אם יש הפרזת מה בקביעתו של הביוגרף המשפחתי מבית צריקי גור , נכדו של הרי"ם מגור , כי הנהגת סבו , מחוללה של שושלת גור , הייתה מפנה בתולדותיה של החסידות בפולין , שכן היא השקיטה את המחלוקת על החסידות , משום שהמתנגדים היו "בטוחים שיחזור עטרת התורה ליושנה , "" הרי אין ספק , כי היא תואמת במידה רבה את תפיסתו הרעיונית של ר ' יצחק מאיר אלטר מגור , כפי שזו מצאה את ביטויה בכמה עניינים , כגון במחלוקת החכמים אם עריפה מעלתו של בעל תשובה ממעלתו של צדיק גמור . במחלוקת זו , שהייתה במידה רבה מתמרורי הדרך החשובים לחיכוך רעיוני בין מגמות דתיות רדיקליות ( השווה לעיל , פרק ראשון , עמ ' ( 41 ובין דתיות שמרנית , זהירה ר ' יצחק מאיר מגור התייצב בבירור לצד אלה המעדיפים את מעלתו של הצדיק הגמור . יש לזכור , כי הטוענים לעילאותם של בעלי תשובה מזו של צדיקים גמורים , שמעולם לא חטאו , התבססו על ההנחה כי משום שתשובה היא אחת ממצוות עשה ( ראה , למשל , משנה תורה , ספר מדע , ריש הלכות תשובה , ( יש לקיימה גם על ידי עשיית עברה בכוונת מכוון . ראיה לדבריהם מצאו בין השאר בכפל לשונה של המשנה ( יומא פרק ח , משנה ט : ( "האומר אחט...
To the book