|
|
מגמת פנינו בפרק זה היא התבוננות בשינויים הרעיוניים העיקריים שחלו בחסידות פולין כתולדת המאמץ להסתגל לתמורות העתים . המעיין היטב בכתביהם של ראשי החסידות בפולין לאור מגמותיהם הרעיוניות של אבות החסידות ותלמידיהם יראה כיצד תורתם על הפיכת הרע המטפיסי לטוב , השבחתם של חיי הרת על ירי שיתוף מכוון ומסוייג בכוחו המלהיב של היצר הרע , או המתקת הרע בשורשו - תורה זו נתגלגלה בחסידות פולין בדורותיה האחרונים לדרך תגובה רוחנית ונפשית על הגזרות המתרגשות על ישראל , היינו המתקת הרע הלאומי ההיסטורי . ולא זו בלבד אלא ששוב לא מדובר בהתבוננות מיסטית כדרך ההמתקה אלא באמונה מונחלת אמונת אבות , שהחסר , הטוב , מצוי גם בשורש הדין , הרע . רעיון ירידת הצדיק , כפי שהצגנוהו בפרק הקורם הפך למעטה רעיוני לעטות בו צדיקות וולגארית , ואף מצינו שימוש ברעיון זה לצידוק מעורבותם של ראשי החסידות בעסקנות ציבורית פוליטית . ומעל לכל ראוי להטעים , כי היסוד החווייתי האישי האוטונומיסטי בחיי הדת פינה מקום ליסוד ההטרונומיםטי הכפוי , שנתייחדה לו חשיבות רבה בנסיבותיה ההיסטוריות של המחצית השנייה למאה התשע עשרה , ועל אחת כמה וכמה בארבעת העשור...
To the book |
|
|