פרק שביעי אמונת חכמים־צדיקים בכתבי ר' נחמן ור' נתן

כדי להבין אל נכון את סוגיית אמונת חכמים צדיקים בכתבי ר' נחמן ראוי להקדים ולומר כי רבים מדבריהם של ראשי החסידות וסופריה שכונסו ופורסמו בספרי דרוש והביוגרפיה למיניהם , אופיים ריאקטיבי . בדבריהם משתקפים לא רק אמונות ודעות , אלא גם מעמדם של הצדיקים בעיני עצמם ובעיני חסידיהם ומתנגדיהם ; תופעת החקיינות והצביעות המלווה את תנועת החסידות מראשיתה ; החיכוכים והמריבות שבין הבתרים והעדות החסידיים וחצרותיהם ועוד ועוד . לשון אחר , ספרי החסידות הם בבואה , עמומה או בהירה , של הפרקטיקה הצדיקית הממסדית , ומעל לכול משתקפת מתוך דבריהם של ראשי החסידות משמעותו האפולוגטית והפולמוסית של המושג 'אמונת חכמים' — אחד ממ"ח הדברים שהתורה נקנית בהם ( אבות ו , ו . ( מושג זה בחסידות פירושו אמונה ביכולתו של הצדיק לחולל השתנות ברצון העליון , וכן בסמכותו המוחלטת לפרש את התורה פירושים חדשניים על פי הקוד הפנימי הפוטנציאלי שבה , המיוחד לכל דור ודורי . אם אמונת חכמים היא 'יסוד תורה שבעל פה' , הרי אמונת צדיקים היא יסוד החסידות , שכן הצדיקים הם לב לבה של החסידות , והצדיקות הוא הצד השווה שבין כל הבתרים והעדות החסידיים בכל הדורות ...  To the book