|
|
הכיבוש הצלבני וההיאחזות הלאטינית על חופי הים התיכון לא לבד ניתקו את הארצות המוסלמיות ממוצאן אל הים במערב , אלא בו בזמן גם הפסיקו את הזרימה התקינה של הסחר כציר הצפוני דתמי , היינו בדרך היבשה שחיברה את מרכזי המסחר של סוריה ומיסופוטמיה עם המרכזים העירוניים הגדולים של הנילוס והדלתה . כנגד זה צמחה ועלתה מציאות כלכלית חדשה על חופי המזרח של הים התיכון , במסגרת המדינות הצלבניות שהשתרעו מגבולות ארמניה הקטנה עד למפרץ עקבה . המדינות הצלבניות , על אף האיבה המתמדת של שכניהן , לא נתכווצו כדי אוטארקיה פרימיטיבית . לא זו בלבד שגבולי האויב נשארו פתוחים למחצה לקשרי מסחר ומשאומתן , אלא שערי החוף המשיכו למלא , אם כי באופן חלקי , את תפקידן הקודם , כמוצאי ים של העורף המוסלמי . יתר על כן , התרקמותה , כמעט יש מאין , של רשת קשרי סחר חדשה עם אירופה הביאה לידי העצמת הפעילות הכלכלית בארץ ישראל , שלא נודעה בה מאז ימי השלטון הביזאנטי . עם התהוות הקשרים עם נמלי אירופה הדרומית נפתח העורף המוסלמי לחדירה אירופית , ועם זה נפתחו השווקים והירידים של אירופה שמעבר לאלפים לפני סחורות המזרח . המוסלמים , הסורים והיהודים , שהי...
To the book |
|
|