פרק שנים־עשר הכנסיות המזרחיות בממלכה הלאטינית

הנושא העיקרי בנאום המפורסם של אורבאן השני בוועידת קלירמון 27 ) בנובמבר ( 1095 היתה קריאתו לנצרות המערבית להיחל ץ לעזרת האחים הנוצרים במזרח , שסכנת פלישה מוסלמית נשקפה להם . מה נדהמים אנו אפוא לקרוא במכתב ששוגר שלוש שנים לאחר מכן , ב 11 בספטמבר , 1098 אל האפיפיור מאת מנהיגי מסע הצלב הראשון אחרי כיבוש אנטיוכיה , לאמור : ' אנו כבשנו את התורכים ואת עובדי האלילים , אבל לא יכולנו לנצח את המינים , היוונים , הארמנים , הסורים ויעקוביטים . אנו מבקשים אפוא וחוזרים ומבקשים , אבינו הנאהב , כי ... תבוא ... ואתה , שהנך ממלא מקומו של פטר הקדוש , תשב על כסאו ( היינו באנטיוכיה ) ותתן אותנו , בניך , להיות נשמעים לעשות הדברים הנכונים , וכל המינים , יהיו אשר יהיו , יימחו ויישמרו בכוח סמכותך וגבורתנר . 1 מה משונה הצהרה זו בפי מפקדי מחנה שנחלץ להציל את הנצרות המזרחית מהש מדתה בידי המוסלמים ! אף ראוי לנו לזכור , שאם אמנם נחשבו כיתות המונופיסיטים כמינים , הרי שלא חלה הגדרה זו על היוונים האורתודוכסים , היינו הכנסייה הביזאנטית . אף כי היחסים בין רומא לקושטא מנותקים היו מאז אמצע המאה האחת עשרה וחרף כל המאמצים...  To the book