פרק שביעי הכתר

הממלכה הראשונה ( 1187-1099 ) נתברכה בחמישה מלכים ששמם באלדודץ , שם שהיה חביב , כנראה , במיוחד על הפראנקים שבמזרח . חוקרי מטבעות וחותמות בימינו מתקשים משום כך , וכמעט נמנע מהם , לקבוע במידת מה של ודאות למי מן הבאלדווינים הירושלמיים שייכים המטבעות וחותמות המלך . במאה השתים עשרה ניתן לזהות בוודאות רק את החותמות של פולק מאנז'ו ואת החותמות והמטבעות של אמאלךיך . הדמויות שבמטבעות ובחותמות אינן נבדלות הבדל מוחשי זו מזו . בדרך כלל חקוק בהם אחד משלושת הבניינים הראשיים של ירושלים . באחדות מן החותמות המהודרות יותר , שחריטתן יפה יותר ( דבר המעיד על מצב הרווחה הגדל והולך בממלכה , ( מופיעים שלושת סימני ההיכר של העיר : מגדל מרובע עם שערים כפוליגפים ממוסמרים , המסתיים בשינות ושתי כיפות על צריחי גליל דקים , מייצג את מצודת העיר , המכונה 'מגדל דויד , ' שבצילו שכן אחר כך ארמון המלך ; גג דמויחרוט , עם פתח עגול בראשו , הנשען על עמודים ומבנה מרובע קטן מתחתו , מייצג את כיפת כנסיית הקבר ואת 'הקבר הקדוש' עצמו ; ולבסוף כיפת פאר , שעליה צלב ענקי , המייצגת את 'מקדש האדון , ' היינו מסגד עמר שעל הר הבית . על הצד השני...  To the book