פרק רביעי ממלכת ירושלים

חוקר בךימינו ישתאה לקבוע , שבשעה שיצא מסע הצלב הראשץ לעזור לנצרות המזרחית ולגאול את 'הקבר הקדוש / לא נתן איש , לא האפיפיור ולא שליט חילוני , את את דעתו על גורלם של הכיבושים העתידים . לכשישוחרר 'הקבר הקדוש' מעול המוסלמים , מה יהא על השטחים שנכבשו ? אמנם אורבאן השני הבטיח לאלה שייצאו למזרח עושר בל ייאמן , ואולם ביטוי זה , המיוחס לאפיפיור , מרמז יותר לשלל מלחמה מאשר לדומינות ולאחוזות שלטון . מבין מנהיגי המחנות חשב , כנראה , רק ךיימון מסן ז'יל , מפקד המחנה מפרובאנס , להישאר במזרח . אחרים עשו סידורים בארצותיהם בהעדרם , כאילו ציפו לחזור , במוקדם או במאוחר , למולדתם . אך במשך שלוש השנים של המסע מזרחה התחילו מתגבשים רעיונות מספר על עתידם של הכיבושים ; נסיבות שלא פילל להן איש יצרו עובדות מוגמרות , ששום תכנית ואידיאולוגיה לא היו מסוגלות לחזותן מראש . הראשונים שעמדו על האפשרויות החדשות היו הנורמאנים של דרום איטליה , לוחמים זריזים , מעוטי רכוש ומצפץ מסתגל , המתמצאים על נקלה במצבים מתחדשים . בוהמון נשא נפשו להיעשות נציגו של הקיסר הביזאנטי במחנה הצלבנים , ואחיינו טאנקרד ניסה ליטול לידיו את השליטה ע...  To the book