ההיסטוריה כתיאופניה

מבחינת העברים נחשב כל אסון היסטורי לעונש שהוטל על ידי אלוהים , הזועם על כך שבני העם הנבחר שוקעים בחיי הוללות וחטא . שום מפלה צבאית לא נראתה אבסורדית , שום סבל לא היה לשווא , שכן מבעד ל"אירוע" נראה תמיד רצונו של אלוהים . יתר על כן , אפשר לומר כי אסונות אלה היו נחוצים , נקבעו על ידי האל כדי שהעם היהודי לא יצא נגד גורלו שלו ויתנכר למורשתו הדתית של משה . למעשה , בכל פעם שההיסטוריה אפשרה להם , בכל פעם שחיו בתקופה של שלום ושגשוג כלכלי יחסי , התרחקו בני ישראל מאלוהים והתקרבו אל הבעלים והעשתרות אלכסנדר מוקדון , במאות הראשונות לספירה , שאז , בעקבות הכיבושים הנרחבים , הגיעו השפעות מזרחיות למערב ולהפך . הכוונה לאספקט של תמוז כאל הפריון . של שכניהם . רק האסונות ההיסטוריים החזירו אותם לדרך הישר , וכפו עליהם להפנות את מבטם לעבר האל האמיתי . או אז "ויזעקו אל יהוה ויאמרו חטאנו כי עזבנו את יהוה ונעבוד את הבעלים ואת העשתרות ועתה הצילנו מיד אויבינו ונעבדך" ( שמואל א , יב , . ( 10 שיבה זו אל האל האמיתי בשעת אסון מזכירה לנו את פנייתו הנואשת של האדם הפרימיטיבי , אשר רק מצב קיצוני של סכנה וכשלון הפניות לכל "...  To the book