מבוא

אלמלא החשש שניחשב יהירים מדי , היינו נותנים לספר הזה כותרת משנה נוספת.- "מבוא לפילוסופיה של ההיסטוריה . " כי זוהי , למעשה , משמעות המסה שלפנינו ; ואולם , במקום לפנות לניתוח ספקולטיבי של תופעת ה"היסטוריה , " היא בוחנת את תפיסות היסוד של החברות הארכאיות " , אשר גם אם נודעה להן צורה מסוימת של "היסטוריה" הן משתדלות להתעלם ממנה . תוך כדי חקר החברות המסורתיות הללו , עובדה אחת בלטה לעינינו במיוחד : ההתקוממות שלהן נגד הזמן הקונקרטי , ההיסטורי , והנוסטלגיה שלהן לשיבה מחזורית אל הזמן המיתי של הראשית , "הזמן הגדול . " המשמעות והתפקיד של מה שכינינו בשם "ארכיטיפים וחזרה" התבררו לנו רק ברגע שבו עמדנו על נחישותן של החברות האלה לדחות את הזמן הקונקרטי , העוינות שלהן לכל ניסיון של "היסטוריה" אוטונומית , כלומר של היסטוריה ללא סדר ארכיטיפי . כפי שיוכיח ספר זה , הסירוב וההתנגדות הללו אינם רק תוצאה של הנטיות השמרניות בחברות הפרימיטיביות . לדעתנו , בבוז הזה כלפי ההיסטוריה , כלומר כלפי אירועים החסרים דגם טראנס היסטורי , ובדחייה הזאת של הזמן החילוני , הרציף , אנו רשאים לראות הערכה מטאפיסית מסוימת של הקיום האנו...  To the book