|
|
משה הלינגר א . פתח דבר אחת הסוגיות המשמעותיות בכל משטר מדיני היא מקום הדת במדינה . סוגיה זו יש לה שני היבטים מרכזיים : א ) היכולת של האדם הדתי לשלב בין מחויבותו הדתית לבין מחויבותו האזרחית ; ב ) הקשר המוסדי שבין הדת למדינה . טיב היחסים שבין שתי המערכות תורם במידה רבה לדמות שתיהן . כאן נודעת חשיבות רבה לפרשנות של המנהיגות הפוליטית מזה ושל המנהיגות הדתית מזה , לטיב הקשר ולתחומי הפעולה של כל סמכות . במדינות הדמוקרטיותליברליות המערביות יש הסדרים שונים בסוגיה זו , הנעים בין הפרדה מלאה ובין זיקה מוסדית ובתוך כך מתן דומיננטיות לדת או לגישה דתית מסוימת . במדינת ישראל מאז הקמתה , היחס בין דת למדינה הוא אחד הנושאים החשובים ביותר שעל סדר היום החברתי והפוליטי . היחלשות הסדרי הסטטוס קוו , בייחוד בעשור האחרון , מבטאת לא רק שינוי בעמדות של אליטות פוליטיות , דתיות 1 ומשפטיות אלא גם שינוי ניכר בזהותם של יחידים ושל קבוצות במדינה . הציונות הדתית הספרדית מתאפיינת בנטייה לעמדות סובלניות ופשרניות מתוך רצון להדגיש את המכנה היהודי המשותף לשומרי מצוות ולשאינם שומרי מצוות . רבים מהרבנים הספרדים קיבלו בהתלהבות א...
To the book |
|
|