מצד הנטייה האופיינית לראות את מחשבותיו של אדם באידיאולוגיות וכראציו נאליזאציות , הרי מתפשטת והולכת בחברת ההמונים של זמננו עוד דרך , שהשפעה מיוחדת לה על יחסנו לרוח . כיוון שהורגלנו לראות את רגשותיו ורעיונותיו של אדם כפירותיהם של מיכאניזמים שבסביבה או של מיכאניזמים פסיכולוגיים , הרי שאנו באים לכלל כך : לנסו את כוחנו בהעלאת המצבים הנפשיים או הרעיו נות הללו בשיטות מאניפולאטיביות , של עשייה בידיים ממש . ודאי אין כל חדש ברצונו של האדם לשדל אדם או ציבור או להשפיע עליהם . זו היתה תמיד דרכם של דימאגוגים ושל קיבוצים , שהיתה בידם מידה של כישרון ליעשות דוגמה לאחרים , היינו : להטיל בשתיקה את נימוסיהם ואת שאיפותיהם על הציבור . אבל הם היו עושים דבר זה בדרך אינטואיטיבית פחות או יותר , אם על ידי חן הפנים או על ידי סוגסטיה לא מודעת . פרק חדש נפתח שעה שבעלי מלאכת התעמולה משתמשים בזריזותם לעורר בלב הציבור אידיאולוגיות ונטיות רגשיות של מין אחד על פי שיטות ראציונאליות . שוב אין לנו כאן עניין של השפעה בדרך האינטואיציה , אלא שימוש זריז בכללים ידועים של הפסיכולוגיה , המלמדים כיצד ק 1 צבים את היענותו של אדם ו...
To the book