ד. סכנת החזרה אל הבארבאריות

אפשרות הנםיגה לאחור מעמידה אותנו בפני בעיה אחרת , המתייצבת בפני האישיות הדימוקראטית , לשם ראייתה של בעיה זו יש לירד לעומקו של מעשה החינוך . בכללו של דבר , אין החינוך אלא מעשה הכנסתו של היחיד במערכי החברה . פירושו של דבר בין השאר , שהחברה מטילה הרבה איסורים על היחיד ורואה בהתקנת סדרי שמירתם את הציוויליזאציה . איסורים אלה בדין שלא יהיו חמורים מדי , שמא לא ימצאו התשוקות הטבעיות את סיפוקן , ולא קלים מדי , שמא יתעוררו חששות קשים . כוונתם לכבוש את תשוקותינו או לנהלן בצינורות הראויים . מאחוריה של התנהגות ואישיות תרבותיות אורבת תמיד סכנתה של חזרה אל הבארבאריות . כשם שגידולים שוטים , העולים בכל מקום מאליהם , מראים שהט בע נוטה לחזור בכל עת ליער הקדמון , ושאין תרבותנו בעלת שדות הדגן , המרעה והגנים יכולה להתקיים בלא טיפול וניכוש בכל עת , כך דוחק כוחן של התשוקות הטבעיות בכל עת על חומת איסוריו של החינוך . כל אימת שנבעו בקיעים בחומה זו או שהתמוטטה לגמרי מחמת כל שואה , אין אנו חוזרים אל אחד השלבים הקודמים של התרבות , אלא לגופה של הבארבאריות . הפיכות שחלו בתריסר השנים האחרונות ביבשת אירופה באו ללמדנו ...  To the book