כשאנו הולכים ויוצאים מן הבית אל החיים הציבוריים ובידינו נסיונות להערכת המקורות המ 1 סדייפ של חיש האחריות ' אנו רואים ' שאחד השינויים הגלויים לעין מאוד נגרם על ידי ביטולו ההדרגתי של האדם בעל האמצעים העצמיים . לשעבר היה הוא האיש שיכול היה לעמוד על נפשו ולסרב להשתררותם ' של אחרים והטלת דעתם של אחרים עליו , הוא היה האיש שיכול היה לקבוע ' לעצמו אחריות על דעת עצמו . כיוון שמצא שהמוסד הציבורי , שבו הוא עובד , אינו פועל כשורה או אינו משמש את התכלית שלשמה נוצר יכול היה לפרוש ' ' ממשרתו . יכול היה להטיף רעיונות חדשים וליזום מעשה חלוצים הואיל והיה ' בידו לפרנס את עצמו אפילו ניטלו ממנו מקורות השררה והפרנסה הרשמיים . כל שגדולה רמנותה של חברה וכל שריכוז העושר בידי מעטים מצמצם את מרחבה של עצמאות כלכלית זו , מתמעט כוחו של חוש ציבורי שממין זה וכן כוחה של ' אחריות אזרחית —אלו שתי המידות שבהן היתה מצוינת לשעבר האריסטו ' קראטיה של חברות שר כזנותן היתה פחותה יותר וחיתוך שכבותיהן היה מועט ' יותר . בכובד ראש גמור אמרו היוונים והרומאים שבן חורין בלבד כלומר : איש ' ' המעמד בעל הזכויות היתירות יכול להיות בעל ח...
To the book