בדומה להרבה דברים אחרים עלינו לראות תחילה גם כאן , שאין צורה של אחריות הטבועה מברייתה . כל חברה מחנכת על פי דרכה 'או לפחות מכשירה את היחיד ברוב הקפדה לנטילת אחריות . וכן אמת הדבר , שאין חברה יכולה להתקיים אלא אם כן מוכנים בניה ליטול אחריות לפרי מעשיהם . ואפילו תוכיח הפסיכולוגיה שאין בחירה מרצון במציאות , עדיין על החברה למצוא דרכים כיצד להביא את הבריות לשאת באחריות למעשי הם . לפיכך אי אתה מוצא חברה בעולם שאין בה עונשין וקנסות . אף על פי כן כשאנו מגיעים לפרשת צימודם של עונשים מסוימים אל ארגון חברתי מיוחד והצטרפותו של מבנה החברה אל מבנה של מנטאליות מיד עולים ' וניצבים הבדלים גדולים . במקום שעיקר מבנה של חברה עומד על ההשתררות אתה מוצא שלא התנהגות ' קותרךנית בלבד באה שם לעולם ' אלא גם טיפוס של אחריות עזתרךנית . והוא הדין בדימוקראטיה . דפוסי ההתנהגות המזגנית הדימוקראטית שורשם במושג של מצפון שהוא דימוקראטי , ובחוש אחריות שהוא בן זוגו . ועלינו להודות , ' ' שאין שום חברה ממצה את עומק הגיונם של עקרונותיה . כל חברה אוי טויריטארית מוציאה מכללה מובלעות מסוימות ומניחה להן לנהוג בעצמן בדרך דימוקראטי...
To the book