א. תחומיו ההיסטוריים של הרעיון הדימוקראטי המודרני

פעמים שוכחים ששיטת הנציגים כצורת ממשל דימוקראטי הנפוצה ביותר — ' זה מקרוב באה . למעשה היו בשיטות הנציגים הללו נסיונות ראשונים , שעשו העמים בתכנונם המודע בעסקי מנגנון השלטון . תחילה עלה רעיון הפיקוח הדימו קראטי ביד אסיפות אזרחים ביוון וברומא העתיקות . אבל בכל התקופות החשוכות שלאחריהן כמעט שאינו בנראה , או מוצאים אותו שאינו עומד אלא עמידה רעועה , ובלא טענות לריבונות , בגופים ציבוריים של ימי הביניים . המעמד הבינוני , שעלה בזמן החדש , הוא שחזר והעלה את הרעיון הדימוקראטי למקום כבודו הראשון . המעמד הבינוני הוא שהיו לו הרצון והכוח להטיל את פיקוחו על ענייני הציבור , שבימי האבסולוטיזם היה בידיהם של אצילים וביורוקראטלת . רעיונותיהם של תיאולוגים ופילוסופים פוריטאניים על החוק הטבעי המהפכני , ובפרט רעיונותיהם של רוסו ומונטסקייה , הניחו את היסודות למשטר , ששינה את פניו של המעמד הבינוני ועשה את הנתינים אזרחים , המטילים את פיקוחם על החברה . הפילוסופיה של רוסו לימדה את האזרח , שזכאי הוא לראות עצמו בענייני הציבור שופט עליון לממשלתו . מונטסקייה הורה לנו למשול במושלים ולקיים שיווי משקל מתוכנן , ואם לא בח...  To the book