בחברה שמבנה מאוזן אין ה ^ ררה נתונה בידי המוסדות הכלכליים הפקידות ' הממשלתית והכוחות המזוינים בלבד אלא במידה ניכרת גם בידיה של דעת ' קהל הפכפכנית . בתחום זה אין שיווי המשקל של דימוקראטיה מתקיים אלא אם כן ההשקפות השונות מכוונות לדבר מסוים שהוא יציב . אין מקום לסובלנות כלפי הסטייה אלא אם כן כל המבקשים להיות שונים ונבדלים לעצמם מקבלים את השיטה הדימוקראטית כעצם התורה המוסרית שלהם , כרמת המציאות שלהם . כל מקום שנתערער עיקרה של אחדות השקפות זו באה אותה אנדרלמוסיה ' ' שבתחומ הכלכלי היא ידועה לנו בשם 'משבר . ' זוהי , דומה הצדקה ביד הרוב ' להטיף ביתר תוקף לאותן ההשקפות שהן ערובה חזקה לסדר הדימוקראטי . ' דימוקראטיה אף היא זכאית לבנות גרעין של מדיניות חינוכית דימוקראטית ולפלס את הדרך לקבלתה האמוציונאלית על ידי תעמולה במתכוון . על ידי כך אפשר להכניס בלב הבריות נאמנות שלמה יותר לערכים ולאורחות חיים מסוימים משאפשר לעשות כך על ידי דיון עיוני בלבד . עלינו להבין , שחיים ציבוריים אינם עומדים על הדיון העיוני בלבד ( שבו האמת תובעת הרחקה גמורה של רגשות ) , אלא שורשם בהרגלים ובהערכות לא מודעות . בלעדיהם אי...
To the book