ה. שוויון רצוי ולא־רצוי

החזרתם של הבדלי שכר ופרסים מדורגים במשטר הסובייטי דומה שהיא ' דורשת לחזור ולעיין במשמעותו של שוויון . עלינו לבחון את האידיאל של השוויון על ידי הבחנה בין שוויון רצוי לשוויון לא רצוי . ושמא מוטב לומר : של 'יישור' , ( levelling ) הקשור כנראה בעבודת בית החרושת ובייחוד בעבודה ' לא מקצועית ומקצועית למחצה , שחשיבותה גדולה והולכת . עשייה סטאנדארטית והכנסה שווה פחות או יותר מולידות רושם של שוויון מיכאני , שמטילים אותו על כלל הליכותיו של הציבור . כשבאו התעמלנים ועשו את הרושם הזה לאידיאל , התעלמו מן הפועל היוצא משוויון מיישר זה , שפוגע בנפשו של האדם מחמת אפס הזדמנויות להצטיינות אישית ולפורקן קונסטרוקטיבי של יצר השררה שבאדם . שוויון מיכאני זה אפשר להקבילו כנגד השוויון , שהיה נוהג לפנים בין בעלי מלאכה ובעלי אחוזות קטנות . בעלי המלאכה שבדורות הראשונים היו בדרך כלל שווים במעמדם , ולא היו הבדלי מעלה גדולים ביניהם . בגילדות המקצועיות לא זו בלבד שהיתה הדרך פתוחה לפני בעל המלאכה להביע את נפשו בעבודה של יצירה , אלא אף להצטיין על ידי כך , שהוציא מתחת ידו דבר מתוקן במעלת ' מלאכת מחשבת . ' דירוג עולה ויורד...  To the book