ג. תקוותו האוטופית של המארכסיזם

ומקום שאתה מוצא את הפאשיסט חוטא במחיקה יתירה , שם אתה מוצא את הקומוניסט חוטא בגדישת סאה . ראשיתו באמונה קנאית , שהוא מאמין בכוח השתלמותם של האדם ושל הסדר החברתי . אבל אפילו אמונתו זו לאין שיעור בתיקון העולם עדיין לא היה בה כדי להזיק , אילמלא שהעבירה אותו על דעתו לזלזל בקשייו של זמן ההעברה . קומוניסט זה , שבעל ביקורת הוא בעסקי המצב שבעין , ועתים בעל ביקורת יתירה , מוכן לעשות הכל גל של גרוטאות ולהתחיל מברא שית . הסכנה שבדבר גלויה . שעה שהוא פוסק כמבחין , שאיו מנוס ממלחמת מעמדות הריהו נוטל חלק בהכנתה . כשהוא עומד ומחווה בתוקף ובלא רחמים ' את דעתו , שאין דרך לתיקון העולם אלא באלימות , הריהו כמקעקע בידיו את כל הסביבה , שבתוכה יש מקום לתיקונים בהדרגה . כשהוא עוקר תקוותם של הריפורמיסטים , הרי על כורחו הוא יוצר מצב , שבו שוב אין מקום אלא לדרך מחשבתה של הפיכה קיצונית מזה ושל ריאקציה קיצונית מזה . מתיחות חריפה זו והאיבה המוחלטת הן הן משאת נפשה של תורת המהפכה . בזמן שרעיון זה בא לעולם אפשר שהיה בו מקצת טעם , אף על פי שאכזריות בו ! אבל היום מו לידה עמידה זו מצב , המסייע למפלתה של המהפכה ולנצחונ...  To the book